פרק לה
ד אדר-ב' טז אדר וְהִנֵּה, לְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר תֵּיבַת ״לַעֲשׂוֹתוֹ״, וְגַם לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵיר תַּכְלִית בְּרִיאַת הַבֵּינוֹנִים וִירִידַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם לָעוֹלָם הַזֶּה, לְהִתְלַבֵּשׁ בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִיפָּה וְסִטְרָא אָחֳרָא, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְשַׁלְּחָהּ כָּל יְמֵיהֶם, וְלִדְחוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ מֵחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב שֶׁלֹּא יַעֲלוּ מִמֶּנָּה הִרְהוּרִים אֶל הַמֹּחַ, כִּי מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִיפָּה – הִיא בְּתָקְפָּהּ וּבִגְבוּרָתָהּ אֶצְלָם כְּתוֹלַדְתָּהּ, רַק שֶׁלְּבוּשֶׁיהָ אֵינָם מִתְלַבְּשִׁים בְּגוּפָם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאִם כֵּן, לָמָּה זֶּה יָרְדוּ נִשְׁמוֹתֵיהֶם לָעוֹלָם הַזֶּה לִיגַע לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, לְהִלָּחֵם כָּל יְמֵיהֶם עִם הַיֵּצֶר, וְלֹא יָכְלוּ לוֹ?
וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתָם, לְנַחֲמָם בְּכִפְלַיִים לְתוּשִׁיָּה, וּלְשַׂמֵּחַ לִבָּם בַּה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ תּוֹרָתָם וַעֲבוֹדָתָם.
ה אדר-ב' וְהוּא, בְּהַקְדִּים לְשׁוֹן הַיַּנּוּקָא [בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק] עַל פָּסוּק: ״הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ״ – ״וְכִי בְּאָן אֲתַר עֵינוֹי דְּבַר נַשׁ כוּ׳, אֶלָּא קְרָא הָכֵי הוּא וַדַּאי, דִּתְנַן: לֹא יְהַךְ בַּר נַשׁ בְּגִילּוּיָא דְּרֵישָׁא אַרְבַּע אַמּוֹת, מַאי טַעֲמָא, דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְכָל חָכָם עֵינוֹהִי וּמִילּוֹי בְּרֵישֵׁיהּ אִינּוּן, בְּהַהוּא דְּשַׁרְיָא וְקַיְּימָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְכַד עֵינוֹי תַּמָּן, לִנְדַּע, דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּאַדְלִיק עַל רֵישֵׁיהּ – אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא, בְּגִין דְּגוּפָא דְבַר נַשׁ אִיהוּ פְּתִילָה, וּנְהוֹרָא אַדְלִיק לְעֵילָא, וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַח וְאָמַר: וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסַר, דְּהָא נְהוֹרָא דִּבְרֹאשׁוֹ אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא, וְאִינּוּן עוֹבָדָאן טָבָאן, וְעַל דָּא הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ו אדר-ב' יז אדר וְהִנֵּה, בֵּיאוּר מָשָׁל זֶה, שֶׁהִמְשִׁיל אוֹר הַשְּׁכִינָה לְאוֹר הַנֵּר שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר וְנֶאֱחָז בַּפְּתִילָה בְּלִי שֶׁמֶן, וְכָךְ אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל גּוּף הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁל לִפְתִילָה, אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים דַּוְוקָא, וְלֹא דַי לוֹ בְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, לִהְיוֹת הִיא כְּשֶׁמֶן לַפְּתִילָה – מְבוֹאָר וּמוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל, כִּי הִנֵּה, נִשְׁמַת הָאָדָם, אֲפִילוּ הוּא צַדִּיק גָּמוּר עוֹבֵד ה׳ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בְּתַּעֲנוּגִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵינָהּ בְּטֵילָה בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי לִיבָּטֵל וְלִיכָּלֵל בְּאוֹר ה׳ מַמָּשׁ, לִהְיוֹת לַאֲחָדִים וּמְיוּחָדִים בְּיִחוּד גָּמוּר, רַק הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ – יְרֵא ה׳ וְאוֹהֲבוֹ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ הוּא מְקוֹר הַחַיִּים לְכָל הָעוֹלָמוֹת וְהַבְּרוּאִים, שֶׁיּוֹרֵד אֲלֵיהֶם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים וְהֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא וִירִידַת הַמַּדְרֵגוֹת, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִבָּרְאוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וְדָבָר נִפְרָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְלֹא יִבָּטְלוּ בִּמְצִיאוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן פְּנִימִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְאֵין שָׁם הֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל – אֵין הַחַיּוּת שֶׁבָּהֶם דָּבָר נִפְרָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּלָל, אֶלָּא הוּא מְיוּחָד וְנִכְלָל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ בְּיִחוּד גָּמוּר.
יח אדר וְהִנֵּה, עִנְיַן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, הוּא גִּילּוּי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ וְאוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּאֵיזֶה דָבָר, וְהַיְינוּ לוֹמַר, שֶׁאוֹתוֹ דָבָר נִכְלָל בְּאוֹר ה׳ וּבָטֵל לוֹ בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי, שֶׁאָז הוּא שֶׁשּׁוֹרֶה וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ ה׳ אֶחָד. אֲבָל כָּל מַה שֶּׁלֹּא בָטֵל אֵלָיו בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי – אֵין אוֹר ה׳ שׁוֹרֶה וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ. וְאַף צַדִּיק גָּמוּר שֶׁמִּתְדַּבֵּק בּוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה, הֲרֵי ״לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ״ כְּלָל בֶּאֱמֶת, כִּי אֲמִיתַּת ״ה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת״ – הוּא יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא וְאֶפֶס בִּלְעָדוֹ מַמָּשׁ.
וְאִם כֵּן, זֶה הָאוֹהֵב, שֶׁהוּא יֵשׁ וְלֹא אֶפֶס – לֵית מַחֲשָׁבָה דִילֵיהּ תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל, וְאֵין אוֹר ה׳ שׁוֹרֶה וּמִתְגַּלֶּה בּוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁ – בְּלִי שׁוּם הֶסְתֵּר פָּנִים
הגהה
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַﬠְתִּי מִמּוֹרִי ﬠָלָיו הַשָּׁלוֹם, פֵּירוּשׁ וְטַﬠַם לְמַה שֶּׁכָּתוּב בְּﬠֵץ חַיִּים, שֶׁאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מִתְיַיחֵד אֲפִילוּ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶלָּא ﬠַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ תְּחִלָּה בִּסְפִירַת חָכְמָה, וְהַיְינוּ מִשּׁוּם שֶׁאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הוּא אֶחָד הָאֱמֶת, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא וְאֵין זוּלָתוֹ, וְזוֹ הִיא מַדְרֵגַת הַחָכְמָה וְכוּ׳:
יט אדר וְהִנֵּה, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲזַי, נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, עִם שְׁנֵי לְבוּשֶׁיהָ הַפְּנִימִים לְבַדָּם, שֶׁהֵם, כֹּחַ הַדִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, נִכְלָלוֹת בְּאוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וּמְיוּחָדוֹת בּוֹ בְּיִחוּד גָּמוּר. וְהִיא הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שְׁכִינָה עִמּוֹ.
אַךְ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר וְהֶאָרַת הַשְּׁכִינָה גַּם עַל גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִיא הַחִיּוּנִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּפוֹ מַמָּשׁ, צָרִיךְ לְקַיֵּים מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַגּוּף מַמָּשׁ, שֶׁאָז – כֹּחַ הַגּוּף מַמָּשׁ שֶׁבַּעֲשִׂיָּה זוֹ, נִכְלָל בְּאוֹר ה׳ וּרְצוֹנוֹ וּמְיוּחָד בּוֹ בְּיִחוּד גָּמוּר, וְהוּא לְבוּשׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית.
וַאֲזַי, גַּם כֹּחַ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית שֶׁבְּגוּפוֹ מַמָּשׁ שֶׁמִּקְּלִיפַּת נוֹגַהּ, נִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב וְנִכְלָל מַמָּשׁ בִּקְדוּשָּׁה כַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא הוּא הַפּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה, שֶׁבִּלְעָדוֹ, לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית פּוֹעֶלֶת בַּגּוּף כְּלָל, כִּי הִיא רוּחָנִיִּית, וְהַגּוּף – גַּשְׁמִי וְחוּמְרִי, וְהַמְמוּצָּע בֵּינֵיהֶם, הִיא נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַבַּהֲמִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּדַם הָאָדָם שֶׁבְּלִבּוֹ וְכָל הַגּוּף.
כ אדר וְאַף שֶׁמַּהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁהֵן מִדּוֹתֶיהָ הָרָעוֹת, עֲדַיִין לֹא נִכְלְלוּ בִּקְדוּשָּׁה, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר דְּאִתְכַּפְיָן לִקְדוּשָּׁה, וּבְעַל כָּרְחָן עוֹנִין אָמֵן, וּמַסְכִּימִין וּמִתְרַצִּין לַעֲשִׂיַּית הַמִּצְוָה, עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמּוֹחַ שֶׁשַּׁלִּיט עַל הַלֵּב, וְהֵן בְּשָׁעָה זוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשֵׁינָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּלְכָךְ אֵין זוֹ מְנִיעָה מֵהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל גּוּף הָאָדָם בְּשָׁעָה זוֹ.
דְּהַיְינוּ, שֶׁכֹּחַ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמְלוּבָּשׁ בַּעֲשִׂיַּית הַמִּצְוָה, הוּא נִכְלָל מַמָּשׁ בְּאוֹר ה׳ וּמְיוּחָד בּוֹ בְּיִחוּד גָּמוּר, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה לִכְלָלוּת נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית שֶׁבְּכָל הַגּוּף, וְגַם עַל הַגּוּף הַגַּשְׁמִי, בִּבְחִינַת מַקִּיף מִלְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ״ – ״עַל״ דַּיְיקָא. וְכֵן, ״אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא״.
וְהִנֵּה, כָּל בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת גִּילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֵינוֹ נִקְרָא שִׁינּוּי חַס וְשָׁלוֹם בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְלֹא רִיבּוּי, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין, דְּ״אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אַמְרִיתוּ כָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא, כַּמָּה שְׁכִינְתָּא אִית לְכוּ״? וְהֵשִׁיב לוֹ מָשָׁל מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּכְנָס בְּחַלּוֹנוֹת רַבִּים כוּ׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: