ליקוטי אמרים

פרק מ

ה ניסן יג ניסן אַךְ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חָזַר וְלָמַד דָּבָר זֶה לִשְׁמָהּ, אֵין לִימּוּדוֹ עוֹלֶה אֲפִילוּ בְּי׳ סְפִירוֹת הַמְּאִירוֹת בְּעוֹלַם הַיְצִירָה וְהָעֲשִׂיָּה, כִּי הַסְּפִירוֹת הֵן בְּחִינַת אֱלֹהוּת, וּבָהֶן מִתְלַבֵּשׁ וּמִתְיַיחֵד אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, ״וּבְלָא דְּחִילוּ וּרְחִימוּ לָא יָכְלָא לְסָלְקָא וּלְמֵיקַם קֳדָם ה׳״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, רַק לִימּוּדוֹ עוֹלֶה לְהֵיכָלוֹת וּמְדוֹרִין שֶׁהֵן חִיצוֹנִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהֶן עוֹמְדִים הַמַּלְאָכִים; וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה פֶּרֶק ב׳, שֶׁמֵּהַתּוֹרָה שֶׁלֹּא בְכַוָּונָה – נִבְרָאִים מַלְאָכִים בְּעוֹלַם הַיְצִירָה, וּמֵהַמִּצְוֹת בְּלִי כַוָּונָה – נִבְרָאִים מַלְאָכִים בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּיה, וְכָל הַמַּלְאָכִים, הֵם בַּעֲלֵי חוֹמֶר וְצוּרָה.

אֲבָל תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, כְּגוֹן לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם וּכְהַאי גַּוְונָא, אֵינָהּ עוֹלָה כְּלָל לְמַעְלָה אֲפִילוּ לְהֵיכָלוֹת וּמְדוֹר הַמַּלְאָכִים דִּקְדוּשָּׁה, אֶלָּא נִשְׁאֶרֶת לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי שֶׁהוּא מְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת;

הגהה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר חֵלֶק ג׳ דַּף ל״א ﬠַמּוּד ב׳ וְדַף קכ״א ﬠַמּוּד ב׳, ﬠַיֵּין שָׁם: הַהִיא מִלָּה סָלְקָא וּבָקְﬠָא רְקִיﬠִין כוּ׳ וְאִתְּﬠַר מַה דְאִתְּﬠַר אִי טַב טַב כוּ׳, ﬠַיֵּין שָׁם; וְדַף ק״ה ﬠַמּוּד א׳: מִלָּה דְאוֹרַיְיתָא אִתְﬠָבִיד מִינֵּיהּ קָלָא וְסָלִיק כוּ׳; וְדַף קס״ח ﬠַמּוּד ב׳: קָלִין דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא בָּקְﬠִין רְקִיﬠִין כוּ׳:

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״ דַּ״אֲפִילוּ עֲמָלָא דְאוֹרַיְיתָא, אִי עָבִיד בְּגִין יְקָרֵיהּ כוּ׳״. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: ״אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ״, פֵּירוּשׁ – שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

יד ניסן וְאַף דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד, שֶׁהוּא וּרְצוֹנוֹ אֶחָד, הֲרֵי קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵין הָעוֹלָמוֹת שָׁוִים בְּמַעֲלָתָם; וְהַשִּׁינּוּי הוּא מֵהַמְקַבְּלִים, בְּב׳ בְּחִינוֹת: הָאֶחָד, שֶׁהָעֶלְיוֹנִים מְקַבְּלִים הֶאָרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ מֵהַתַּחְתּוֹנִים; וְהַשֵּׁנִית, שֶׁמְּקַבְּלִים בְּלִי לְבוּשִׁים וּמָסָכִים רַבִּים כָּל כָּךְ כְּבַתַּחְתּוֹנִים; וְעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם הַשָּׁפָל בְּב׳ בְּחִינוֹת: כִּי הַהֶאָרָה שֶׁבּוֹ מְצוּמְצֶמֶת מְאֹד עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, וְלָכֵן הוּא חוּמְרִי וְגַשְׁמִי, וְגַם זֹאת, הִיא בִּלְבוּשִׁים וּמָסָכִים רַבִּים, עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בִּקְלִיפַּת נוֹגַהּ לְהַחֲיוֹת כָּל דְּבָרִים הַטְּהוֹרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבִכְלָלָם – הוּא נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמְדַבֶּרֶת שֶׁבָּאָדָם.

וְלָכֵן, כְּשֶׁמְּדַבֶּרֶת דִּבְרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה בְּלֹא כַוָּונָה, אַף שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְאֵין קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית מָסָךְ מַבְדִּיל כְּלָל לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת עַל קְדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרֵךְ הַמְלוּבֶּשֶׁת בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁהִיא מַסְתֶּרֶת וּמְכַסָּה עַל קְדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית כְּשֶׁמְּדַבֶּרֶת דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְשֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית שֶׁבִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּהוֹרִים, דְּאַף דְּ״לֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ״, מִכָּל מָקוֹם, אִיהוּ סְתִימוּ דְכָל סְתִימִין, וְנִקְרָא – ״אֵל מִסְתַּתֵּר״, וְגַם הַהֶאָרָה וְהִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, מִסְתַּתֶּרֶת בִּלְבוּשִׁים וּמָסָכִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה וְנִסְתַּתְּרָה בִּלְבוּשׁ נוֹגַהּ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה וּתְפִלָּה, דְּאַדְּרַבָּה, קְלִיפַּת נוֹגַהּ מִתְהַפֶּכֶת לְטוֹב וְנִכְלֶלֶת בִּקְדוּשָּׁה זוֹ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, מִכָּל מָקוֹם, הַהֶאָרָה שֶׁבָּהֶן מִקְּדוּשָּׁתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הִיא בִּבְחִינַת צִמְצוּם עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, מֵאַחַר שֶׁהַקּוֹל וְהַדִּבּוּר הוּא גַשְׁמִי.

טו ניסן אֲבָל בִּתְפִלָּה בְּכַוָּונָה וְתוֹרָה בְּכַוָּונָה לִשְׁמָהּ, הֲרֵי הַכַּוָּונָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הוֹאִיל וְהִיא מָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ לָהֶן, שֶׁמֵּחֲמָתָהּ וּבְסִיבָּתָהּ הוּא מְדַבֵּר אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, לָכֵן הִיא מַעֲלָה אוֹתָן עַד מְקוֹמָהּ בְּי׳ סְפִירוֹת דִּיצִירָה אוֹ דִבְרִיאָה, לְפִי מַה שֶּׁהִיא הַכַּוָּונָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אוֹ טִבְעִיִּים כוּ׳, כַּנִּכְתָּב לְעֵיל.

וְשָׁם מֵאִיר וּמִתְגַלֶּה אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, הַמְלוּבָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד וּבְכַוָּונָתָן, אוֹ בִּתְפִלָּה וּבְכַוָּונָתָהּ, אוֹ בְּמִצְוָה וּבְכַוָּונָתָהּ, בְּהֶאָרָה גְדוֹלָה לְאֵין קֵץ, מַה שֶּׁלֹּא יָכוֹל לְהָאִיר וּלְהִתְגַלּוֹת כְּלָל בְּעוֹד הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, לֹא מִינָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ, עַד עֵת קֵץ הַיָּמִין, שֶׁיִּתְעַלֶּה הָעוֹלָם מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ, ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳ וְגוֹ׳״, כַּנִּכְתָּב לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת.

ו ניסן הגהה
וְשָׁם מֵאִיר וּמִתְגַּלֶּה גַּם כֵּן הַיִּחוּד הָﬠֶלְיוֹן הַנַּﬠֲשֶׂה בְּכָל מִצְוָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהוּא יִחוּד מִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, שֶׁנִּכְלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְנִמְתָּקוֹת הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, ﬠַל יְדֵי ﬠֵת רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמֵּאִיר וּמִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת גִּילּוּי רַב וְﬠָצוּם, בְּאִתְﬠָרוּתָא דִלְתַתָּא הִיא ﬠֲשִׂיַּית הַמִּצְוָה אוֹ ﬠֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁבָּהֶן מְלוּבָּשׁ רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא. אַךְ ﬠִיקַּר הַיִּחוּד הוּא לְמַﬠְלָה מַּﬠְלָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁשָּׁם הוּא מַהוּת וְﬠַצְמוּת מִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, מְיוּחָדוֹת בְּמַאֲצִילָן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְשָׁם הוּא מַהוּת וְﬠַצְמוּת רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְהֶאָרָתָן לְבַד הִיא מְאִירָה בִּבְרִיאָה יְצִירָה ﬠֲשִׂיָּה, בְּכָל עוֹלָם מֵהֶן לְפִי מַﬠֲלָתוֹ. וְאַף שֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ מֵאֲצִילוּת, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן הַמְלוּבָּשׁ בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא הוּא ﬠַצְמוֹ הַדְּבַר הֲלָכָה וְהַתּוֹרָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, הוּא אֱלֹהוּת וְאוֹר־אֵין־סוֹף הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא וּרְצוֹנוֹ אֶחָד, וּבִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ הֶאֱצִיל מִדּוֹתָיו הַמְיוּחָדוֹת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְﬠַל יְדֵי גִּילּוּי רְצוֹנוֹ הַמִּתְגַּלֶּה ﬠַל יְדֵי ﬠֵסֶק תּוֹרָה וּמִצְוָה זוֹ, הֵן נִכְלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ וְנִמְתָּקוֹת הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, בְּﬠֵת רָצוֹן זוֹ:

ז ניסן וּבָזֶה יוּבַן הֵיטֵב, הָא דִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ נִקְרָאִין ״גַּדְפִין״ דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּדִכְתִיב: ״וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף״ [וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּשַׁעַר הַיִּחוּדִים פֶּרֶק י״א], שֶׁהַכְּנָפַיִם בָּעוֹף הֵן זְרוֹעוֹת הָאָדָם כוּ׳; וּבַתִּיקּוּנִים פֵּירְשׁוּ, שֶׁהָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – נִקְרָאִים ״בָּנִים״, וְאִם לָאו – נִקְרָאִים ״אֶפְרוֹחִים״, דְּלָא יָכְלִין לְפָרְחָא.

הגהה
וּבְתִיקּוּן מ״ה, דְּעוֹפָא הוּא מט״ט, רֵישָׁא דִילֵיהּ – י׳, וְגוּפָא – וָא״ו, וּתְרֵין גַּדְפִין – ה׳ ה׳ כוּ׳, וְהַיְינוּ עוֹלַם הַיְצִירָה שֶׁנִּקְרָא מט״ט, וּבוֹ הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת שֶׁבַּמִּשְׁנָה, וְרֵישָׁא דִילֵיהּ הֵן הַמּוֹחִין וּבְחִינוֹת חָכְמָה בִּינָה דַּﬠַת, שֶׁהֵן פְּנִימִיּוּת הַהֲלָכוֹת וְסוֹדָן וְטַﬠֲמֵיהֶן, וּתְרֵין גַּדְפִין דְּחִילוּ וּרְחִימוּ הֵן ה׳ ﬠִילָּאָה, שֶׁהִיא רְחִימוּ, וְה׳ תַּתָּאָה הִיא יִרְאָה תַּתָּאָה, עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּפַחַד ה׳, כְּפַחַד הַמֶּלֶךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁהִיא יִרְאָה חִיצוֹנִית וְנִגְלֵית; מַה שֶּׁאֵין כֵּן יִרְאָה ﬠִילָּאָה, יְרֵא בּוֹשֶׁת, הִיא מֵ״הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״, וְהִיא בְּחָכְמָה ﬠִילָּאָה יוּ״ד שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַﬠְיָא מְהֵימְנָא:

ח ניסן כִּי, כְּמוֹ שֶׁכַּנְפֵי הָעוֹף אֵינָם עִיקַּר הָעוֹף, וְאֵין חַיּוּתוֹ תָּלוּי בָּהֶם כְּלָל, כְּדִתְנַן: ״נִיטְּלוּ אֲגַפֶּיהָ – כְּשֵׁרָה״, וְהָעִיקָּר, הוּא רֹאשׁוֹ וְכָל גּוּפוֹ, וְהַכְּנָפַיִים אֵינָם רַק מְשַׁמְּשִׁים לְרֹאשׁוֹ וְגוּפוֹ לְפָרְחָא בְּהוֹן; וְכָךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת הֵן עִיקַּר הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן, עַל יְדֵי גִילּוּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַמִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵיהֶן, וְהַדְּחִילוּ וּרְחִימוּ – הֵם מַעֲלִים אוֹתָן לְמָקוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בּוֹ הָרָצוֹן אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא וְהַיִּחוּד, שֶׁהֵן יְצִירָה וּבְרִיאָה.

הגהה
אוֹ אֲפִילוּ בַּﬠֲשִׂיָּה בְּי׳ סְפִירוֹת דִּקְדוּשָּׁה, מְקוֹם מִצְוֹת מַﬠֲשִׂיּוֹת, וְכֵן מִקְרָא. אֲבָל בְּמִשְׁנָה מִתְגַּלֶּה הַיִּחוּד וְאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּיצִירָה, וּבְתַּלְמוּד בִּבְרִיאָה. דְּהַיְינוּ, שֶׁבְּלִימּוּד מִקְרָא מִתְפַּשֵּׁט הַיִּחוּד וְאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מֵאֲצִילוּת ﬠַד הָﬠֲשִׂיָּה, וּבְמִשְׁנָה ﬠַד הַיְצִירָה לְבַדָּהּ, וּבְתַּלְמוּד ﬠַד הַבְּרִיאָה לְבַדָּהּ, כִּי כּוּלָּן בַּאֲצִילוּת. אֲבָל קַבָּלָה אֵינָהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת כְּלָל מֵאֲצִילוּת לִבְרִיאָה יְצִירָה ﬠֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְרִי ﬠֵץ חַיִּים:

ט ניסן טז ניסן וְהִנֵּה, אַף דִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הֵם גַּם כֵּן מִתַּרְיַ״ג מִצְוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, נִקְרָאִין ״גַּדְפִין״, לִהְיוֹת, כִּי תַּכְלִית הָאַהֲבָה הִיא הָעֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, וְאַהֲבָה בְּלִי עֲבוֹדָה, הִיא ״אַהֲבָה בְּתַּעֲנוּגִים״, לְהִתְעַנֵּג עַל ה׳ מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְקַבָּלַת שָׂכָר, וְ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, כְּתִיב, וּ״לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם״.

וּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ, לִטְעוֹם מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא עֲדַיִין נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה וּצְמֵאָה לַה׳ וְכָלְתָה אֵלָיו כָּל הַיּוֹם, וְאֵינוֹ מְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ בְּמֵי הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנָיו – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּנָּהָר וְצוֹעֵק: ״מַיִם! מַיִם לִשְׁתּוֹת!״, כְּמוֹ שֶׁקּוֹבֵל עָלָיו הַנָּבִיא: ״הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. כִּי לְפִי פְשׁוּטוֹ אֵינוֹ מוּבָן, דְּמִי שֶׁהוּא צָמֵא וּמִתְאַוֶּוה לִלְמוֹד, פְּשִׁיטָא שֶׁיִּלְמוֹד מֵעַצְמוֹ, וְלָמָּה לוֹ לַנָּבִיא לִצְעוֹק עָלָיו ״הוֹי״? וּכְמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת: