פרק מב
יט ניסן כד ניסן וְהִנֵּה, בְּמַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּעִנְיַן יִרְאָה תַּתָּאָה, יוּבַן הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא עַל פָּסוּק ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״: ״אָטוּ יִרְאָה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא״? אִין, לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא וְכוּ׳.
דְּלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן הַתֵּירוּץ, דְּהָא ״שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ כְּתִיב. אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהּ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי הוּא מִשִּׁבְעָה רוֹעִים הַמַּמְשִׁיכִים חַיּוּת וֶאלֹהוּת לִכְלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלָּכֵן, נִקְרָאִים בְּשֵׁם ״רוֹעִים״, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם – הוּא כְּלָלוּת כּוּלָּם, וְנִקְרָא ״רַעְיָא מְהֵימְנָא״, דְּהַיְינוּ, שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַדַּעַת לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, לֵידַע אֶת ה׳, כָּל אֶחָד כְּפִי הַשָּׂגַת נִשְׁמָתוֹ וְשָׁרְשָׁהּ לְמַעְלָה, וִינִיקָתָהּ מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַמּוּשְׁרֶשֶׁת בְּדַעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, הַמְיוּחָדוֹת בְּמַאֲצִילָן בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְ״הוּא הַמַּדָּע כוּ׳״.
וְעוֹד זֹאת יֶתֶר עַל כֵּן, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יוֹרְדִין נִיצוֹצִין מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּמִתְלַבְּשִׁין בְּגוּף וְנֶפֶשׁ שֶׁל חַכְמֵי הַדּוֹר ״עֵינֵי הָעֵדָה״, לְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְלֵידַע גְּדוּלַּת ה׳, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב – הִיא לְפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵיצָה״, וְלֶעָתִיד הוּא אוֹמֵר: ״וְלֹא יְלַמְּדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה׳, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי וְגוֹ׳״.
אַךְ עִיקַּר הַדַּעַת, אֵינָהּ הַיְדִיעָה לְבַדָּהּ, שֶׁיֵּדְעוּ גְּדוּלַּת ה׳ מִפִּי סוֹפְרִים וּמִפִּי סְפָרִים, אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא, לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳, וְלִתְקוֹעַ מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּה׳ בְּחוֹזֶק וְאוֹמֶץ הַלֵּב וְהַמּוֹחַ, עַד שֶׁתְּהֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ מְקוּשֶּׁרֶת בַּה׳ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, כְּמוֹ שֶׁהִיא מְקוּשֶּׁרֶת בְּדָבָר גַּשְׁמִי שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינֵי בָשָׂר וּמַעֲמִיק בּוֹ מַחֲשַׁבְתּוֹ, כַּנּוֹדָע, שֶׁדַּעַת הוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת, כְּמוֹ: ״וְהָאָדָם יָדַע וְגוֹ׳״.
כ ניסן כה ניסן וְכֹחַ זֶה וּמִדָּה זוֹ לְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בַּה׳, יֵשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּינִיקָתָהּ מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלום. רַק מֵאַחַר שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף, צְרִיכָה לִיגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת. הָאַחַת – הִיא יְגִיעַת בָּשָׂר, לְבַטֵּשׁ אֶת הַגּוּף וּלְהַכְנִיעוֹ שֶׁלֹּא יַחְשִׁיךְ עַל אוֹר הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּשֵׁם הַזֹּהַר, דְּ״גוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְנִשְׁמְתָא מְבַטְּשִׁין לֵיהּ״, וְהַיְינוּ, עַל יְדֵי הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה מֵעוֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
כא ניסן וְהַשֵּׁנִית – הִיא יְגִיעַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא תִכְבַּד עָלֶיהָ הָעֲבוֹדָה לְיַגֵּעַ מַחֲשַׁבְתָּהּ לְהַעֲמִיק וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ שָׁעָה גְדוֹלָה רְצוּפָה. כִּי שִׁיעוּר שָׁעָה זוֹ – אֵינוֹ שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ, יֵשׁ נֶפֶשׁ זַכָּה בְּטִבְעָהּ, שֶׁמִּיָּד שֶׁמִּתְבּוֹנֶנֶת בִּגְדוּלַּת ה׳ – יַגִּיעַ אֵלֶיהָ הַיִּרְאָה וּפַחַד ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִימָן א׳: ״כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו – מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וכוּ׳״.
וְיֵשׁ נֶפֶשׁ שְׁפָלָה בְּטִבְעָהּ וְתוֹלַדְתָּהּ, מִמְּקוֹר חוּצְבָּהּ מִמַּדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּי׳ סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, וְלֹא תוּכַל לִמְצוֹא בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ הָאֱלֹהוּת, כִּי אִם בְּקוֹשִׁי וּבְחָזְקָה, וּבִפְרָט אִם הוּטַּמְּאָה בְּחַטַּאת נְעוּרִים, שֶׁהָעֲווֹנוֹת מַבְדִּילִים כוּ׳ [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר חֲסִידִים סִימָן ל״ה].
וּמִכָּל מָקוֹם, בְּקוֹשִׁי וּבְחָזְקָה – שֶׁתִּתְחַזֵּק מְאֹד מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאוֹמֶץ וִיגִיעָה רַבָּה וְעוֹמֶק גָּדוֹל, לְהַעֲמִיק בִּגְדוּלַּת ה׳ שָׁעָה גְדוֹלָה – בְּוַדַּאי תַּגִּיעַ אֵלָיו עַל כָּל פָּנִים הַיִּרְאָה תַּתָּאָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין״, וּכְדִכְתִיב: ״אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה – אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳״, פֵּירוּשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אָדָם מַטְמוֹן וְאוֹצָר הַטָּמוּן בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, שֶׁחוֹפֵר אַחֲרָיו בִּיגִיעָה עֲצוּמָה, כָּךְ, צָרִיךְ לַחְפּוֹר בִּיגִיעָה עֲצוּמָה לְגַלּוֹת אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, הַצָּפוּן וּמוּסְתָּר בְּבִינַת הַלֵּב שֶׁל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶהִיא בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְהִיא הַיִּרְאָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל.
רַק, שֶׁכְּדֵי שֶׁתָּבֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת יִרְאַת חֵטְא, לִהְיוֹת ״סוּר מֵרָע״ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לְגַלּוֹתָהּ מִמַּצְפּוּנֵי בִּינַת הַלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לַהֲבִיאָהּ לִבְחִינַת מַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ שֶׁבַּמּוֹחַ, לְהַעֲמִיק בָּהּ מַחֲשַׁבְתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן מָה מַמָּשׁ, עַד שֶׁתֵּצֵא פְּעוּלָּתָהּ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל מַמָּשׁ, דְּהַיְינוּ, לִהְיוֹת ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי ה׳ הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהוּ, וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים כוּ׳, עַיִן רוֹאָה וְאוֹזֶן שׁוֹמַעַת כוּ׳״.
כב ניסן כו ניסן וְגַם כִּי אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף, הֲרֵי אַדְּרַבָּה – הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְאֵין קֵץ מֵרְאִיַּית הָעַיִן וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, רַק הוּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ אָדָם הַיּוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה וְנִפְעָל בְּאֶחָד מִכָּל רַמַ״ח אֵיבָרָיו, כְּמוֹ קוֹר אוֹ חוֹם, וַאֲפִילוּ חוֹם שֶׁבְּצִפָּרְנֵי רַגְלָיו עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – אִם נִכְוָה בָּאוּר, וְכֵן מַהוּתָם וְעַצְמוּתָם וְכָל מַה שֶּׁמִּתְפָּעֵל בָּהֶם, יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ בְּמוֹחוֹ.
וּכְעֵין יְדִיעָה זוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הַנִּפְעָל בְּכָל הַנִּבְרָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת כּוּלָּם מוּשְׁפָּעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי מִמְּךָ הַכֹּל״, וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם, [וְהִסְכִּימוּ לָזֶה חַכְמֵי הַקַּבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמַ״ק בַּפַּרְדֵּ״ס] שֶׁבִּידִיעַת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים הַנִּמְצָאִים מֵאֲמִיתַּת הִמָּצְאוֹ וְכוּ׳.
רַק שֶׁמָּשָׁל זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֵין הַמָּשָׁל דּוֹמֶה לַנִּמְשָׁל כְּלָל, כִּי נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֲפִילוּ הַשִּׂכְלִית וְהָאֱלֹהִית, הִיא מִתְפָּעֶלֶת מִמְּאוֹרְעֵי הַגּוּף וְצַעֲרוֹ, מֵחֲמַת הִתְלַבְּשׁוּתָהּ מַמָּשׁ בַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בַּגּוּף מַמָּשׁ.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵינוֹ מִתְפָּעֵל חַס וְשָׁלוֹם מִמְּאוֹרְעֵי הָעוֹלָם וְשִׁינּוּיָיו, וְלֹא מֵהָעוֹלָם עַצְמוֹ, שֶׁכּוּלָּם, אֵינָן פּוֹעֲלִים בּוֹ שׁוּם שִׁינּוּי חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה, כְּדֵי לְהַשְׂכִּיל זֶה הֵיטֵב בְּשִׂכְלֵנוּ, כְּבָר הֶאֱרִיכוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בְּסִפְרֵיהֶם, אַךְ כָּל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים בְּלִי שׁוּם חֲקִירַת שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ׳״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל פֶּרֶק כ׳:
כג ניסן כז ניסן וְהִנֵּה, כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּזֶה שָׁעָה גְדוֹלָה בְּכָל יוֹם, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא מַמָּשׁ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ מַמָּשׁ, ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״ מַמָּשׁ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו וְדִיבּוּרָיו, וְכָל צְעָדָיו יִסְפּוֹר, אֲזַי, תִּקָּבַע בְּלִבּוֹ הַיִּרְאָה לְכָל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, כְּשֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתְבּוֹנֵן בָּזֶה אֲפִילוּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת קַלָּה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה – יִהְיֶה ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַמְרוֹת חַס וְשָׁלוֹם עֵינֵי כְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר מָלֵא כָל הָאָרֶץ, וּכְמַאֲמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו״, שֶׁהִיא יִרְאָה הַמְּבִיאָה לְקִיּוּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ בְּ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״, וְהִיא יִרְאָה תַּתָּאָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וּלְגַבֵּי מֹשֶׁה, דְּהַיְינוּ, לְגַבֵּי בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁבְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל – הָאֱלֹהִית, מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. [שֶׁהַדַּעַת הוּא הַמְקַשֵּׁר מַצְפּוּנֵי בִּינַת הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּילּוּי בְּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.]
כד ניסן כח ניסן וְעוֹד זֹאת יִזְכּוֹר, כִּי, כְּמוֹ שֶׁבְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עִיקַּר הַיִּרְאָה הִיא מִפְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ וְלֹא מִגּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיָּשֵׁן – אֵין שׁוּם יִרְאָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה, פְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ, אֵין נִרְאֶה לְעֵינֵי בָשָׂר, רַק בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל – עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בְּגוּפוֹ וּלְבוּשָׁיו, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחַיּוּתוֹ מְלוּבָּשׁ בְּתוֹכָם, וְאִם כֵּן, כָּכָה מַמָּשׁ יֵשׁ לוֹ לִירֹא אֶת ה׳, עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בַּשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, אֲשֶׁר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְלוּבָּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם.
הגהה
וְגַם נִרְאֶה בִּרְאִיַּית הָﬠַיִן, שֶׁהֵם בְּטֵלִים לְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָואָתָם כָּל יוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב בִּשְׁקִיﬠָתָם, – כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ﬠַל פָּסוּק: ״וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים״ – שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּﬠֲרָב, וְנִמְצָא – הִילּוּכָם כָּל הַיּוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב הוּא דֶּרֶךְ הִשְׁתַּחֲוָואָה וּבִיטּוּל. וְהִנֵּה, גַּם מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם, וְאֵינוֹ מַכִּירוֹ כְּלָל, אַף־ﬠַל־פִּי־כֵן כְּשֶּׁנִכְנָס לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְרוֹאֶה שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מִשְׁתַּחֲוִים לְאִישׁ אֶחָד – תִּפּוֹל ﬠָלָיו אֵימָה וָפַחַד:
וְאַף שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בִּלְבוּשִׁים רַבִּים, הֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ כְּלָל בְּיִרְאַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בֵּין שֶׁהוּא עָרוֹם, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ לְבוּשׁ אֶחָד, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּלְבוּשִׁים רַבִּים.
אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא הַהֶרְגֵּל, לְהַרְגִּיל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד, לִהְיוֹת קָבוּעַ בְּלִבּוֹ וּמוֹחוֹ תָּמִיד, אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הַכֹּל הֵם לְבוּשִׁים הַחִיצוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְעַל יְדֵי זֶה – יִזְכּוֹר תָּמִיד עַל פְּנִימִיּוּתָם וְחַיּוּתָם. וְזֶה נִכְלָל גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן ״אֱמוּנָה״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְגִילוּת, שֶׁמַּרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ אוּמָן הַמְאַמֵּן יָדָיו וְכוּ׳.
כה ניסן וְגַם לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד – לְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, ״קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם״, שֶׁהוּא כְּעִנְיַן ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר וְכוּ׳, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּמְיַיחֵד מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ וְכוּ׳, וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים וְכוּ׳, וְזֶהוּ עִנְיַן הַהִשְׁתַּחֲוָואוֹת שֶׁבִּתְפִלַּת י״ח, אַחַר קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּדִבּוּר בִּקְרִיאַת שְׁמַע, לַחֲזוֹר וּלְקַבֵּל בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, בְּמַעֲשֶׂה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר: