פרק מו
ד אייר ט אייר וְיֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, וְקָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד מְאֹד, לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר אוֹר הָאַהֲבָה הַתְּקוּעָה וּמְסוּתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, לִהְיוֹת מְאִירָה בְּתוֹקֶף אוֹרָהּ כְּאֵשׁ בּוֹעֲרָה בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ לַה׳ וְגוּפוֹ וּמְאוֹדוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּמְאֹד, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
וְהוּא, כַּאֲשֶׁר יָשִׂים אֶל לִבּוֹ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם אֶל הָאָדָם״; פֵּירוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכִּדְמוּת וְצוּרַת הַפָּנִים שֶׁהָאָדָם מַרְאֶה בַּמַּיִם, כֵּן נִרְאֶה לוֹ שָׁם בַּמַּיִם אוֹתָהּ צוּרָה עַצְמָהּ – כָּכָה מַמָּשׁ, ״לֵב הָאָדָם״ הַנֶּאֱמָן בְּאַהֲבָתוֹ לְאִישׁ אַחֵר, הֲרֵי הָאַהֲבָה זוֹ מְעוֹרֶרֶת אַהֲבָה בְּלֵב חֲבֵירוֹ אֵלָיו גַּם כֵּן, לִהְיוֹת אוֹהֲבִים נֶאֱמָנִים זֶה לָזֶה, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אַהֲבַת חֲבֵירוֹ אֵלָיו.
ה אייר וְהִנֵּה, זֶהוּ טֶבַע הַנָּהוּג בְּמִדַּת כָּל אָדָם, אַף אִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּמַעֲלָה. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אִם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְרַב, מַרְאֶה אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה לְאִישׁ הֶדְיוֹט וְנִבְזֶה וּשְׁפַל אֲנָשִׁים וּמְנֻוָּול הַמּוּטָּל בְּאַשְׁפָּה, וְיוֹרֵד אֵלָיו מִמְּקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם כָּל שָׂרָיו יַחְדָּיו, וּמְקִימוֹ וּמְרִימוֹ מֵאַשְׁפָּתוֹ, וּמַכְנִיסוֹ לְהֵיכָלוֹ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר, מָקוֹם שֶׁאֵין כָּל עֶבֶד וְשַׂר נִכְנָס לְשָׁם, וּמִתְיַיחֵד עִמּוֹ שָׁם בְּיִחוּד וְקֵירוּב אֲמִיתִּי וְחִיבּוּק וְנִישּׁוּק וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁתִּתְעוֹרֵר מִמֵּילָא הָאַהֲבָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת בְּלֵב הַהֶדְיוֹט וּשְׁפַל אֲנָשִׁים הַזֶּה אֶל נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ מֵעוּמְקָא דְלִבָּא לְאֵין קֵץ, וְאַף אִם לִבּוֹ כְּלֵב הָאֶבֶן – הִמֵּס יִמַּס וְהָיָה לְמַיִם, וְתִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ כַּמַּיִם – בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ לְאַהֲבַת הַמֶּלֶךְ:
ו אייר י אייר וְהִנֵּה, כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכָל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, וְגָדוֹל יָתֵר מְאֹד בְּכִפְלֵי כִפְלַיִים לְאֵין קֵץ, עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהֵינוּ. כִּי לִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְ״אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, וְנוֹדָע מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רִיבּוּי הַהֵיכָלוֹת וְהָעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וּבְכָל עוֹלָם וְהֵיכָל רִיבּוֹא רִבְבוֹת מַלְאָכִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא: כְּתִיב, ״הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו״, וּכְתִיב, ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ, וְרִיבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי כוּ׳״, וּמְשַׁנֵּי: ״אֶלֶף אַלְפִין וְכוּ׳ – מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד, אֲבָל לִגְדוּדָיו – אֵין מִסְפָּר״, וְכוּלָּם קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיבֵי, וּבְטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, כְּבִיטּוּל דִּבּוּר אֶחָד מַמָּשׁ לְגַבֵּי מַהוּת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת וְעַצְמוּתָהּ, בְּעוֹד שֶׁהָיָה דִיבּוּרָהּ עֲדַיִין בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אוֹ בִּרְצוֹן וְחֶמְדַּת הַלֵּב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת:
ז אייר וְכוּלָּם שׁוֹאֲלִים: ״אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ״, וְעוֹנִים: ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״ – הֵם יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְלֹא בָחַר בְּכוּלָּם כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, וְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, עֶרְוַת הָאָרֶץ, מְקוֹם הַזּוּהֲמָא וְהַטּוּמְאָה, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי כוּ׳, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָרַד לְשָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ וְגוֹ׳״, כְּדֵי לְקָרְבָם אֵלָיו בְּקֵירוּב וְיִחוּד אֲמִיתִּי, בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ בִּבְחִינַת נְשִׁיקִין פֶּה לַפֶה – לְדַבֵּר דְבַר ה׳ זוֹ הֲלָכָה, וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא – הִיא הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וִידִיעַת רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, דְּכוּלָּא חַד מַמָּשׁ, וְגַם בִּבְחִינַת חִיבּוּק – הוּא קִיּוּם הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת בְּרַמַ״ח אֵבָרִים, דְּרַמַ״ח פִּיקּוּדִין הֵן רַמַ״ח אֵבָרִין דְּמַלְכָּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְדֶרֶךְ כְּלָל, נֶחְלָקִין לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, שֶׁהֵן: חֶסֶד דִּין רַחֲמִים – תְּרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא וְכוּ׳.
יא אייר וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״, כְּאָדָם הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה לִהְיוֹת מְיוּחֶדֶת עִמּוֹ בְּיִחוּד גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד״. – כָּכָה מַמָּשׁ וְיֶתֶר עַל כֵּן לְאֵין קֵץ, הוּא יִחוּד נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הָעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וְנֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן – הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל – בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
ח אייר וְלָכֵן הִמְשִׁיל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּ״שִׁיר הַשִּׁירִים״, יִחוּד זֶה לְיִחוּד חָתָן וְכַלָּה, בִּדְבִיקָה חֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה בְּחִיבּוּק וְנִישּׁוּק.
וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״ – שֶׁהֶעֱלָנוּ לְמַעֲלַת קוֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִיא קְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּקְדוּשָּׁה – הִיא לְשׁוֹן הַבְדָּלָה, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא מוּבְדָּל מֵהָעוֹלָמוֹת, וְהִיא בְּחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן.
כִּי עַל יְדֵי יִחוּד הַנֶּפֶשׁ וְהִתְכַּלְלוּתָהּ בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הֲרֵי הִיא בְּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת קְדוּשַּׁת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁמִּתְיַיחֶדֶת וּמִתְכַּלֶּלֶת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי״, וְאוֹמֵר: ״וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳״; פֵּירוּשׁ, כִּי עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ שֶׁלָּכֶם, כְּמוֹ ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְכוּ׳״, שֶׁנִּקְרָא כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ בְּחִינַת מֶרְכָּבָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ וּבְטֵלִים וְנִכְלָלִים בְּאוֹרוֹ.
וְכָכָה הוּא בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. וְלָכֵן חִיְּיבוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה לָקוּם וְלַעֲמוֹד מִפְּנֵי כָּל עוֹסֵק בְּמִצְוָה, אַף אִם הוּא בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי ה׳ הַשּׁוֹכֵן וּמִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה זוֹ, רַק שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מַרְגֶּשֶׁת, מִפְּנֵי מָסָךְ הַחוֹמֶר הַגּוּפָנִי, שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ, וּמַחֲשִׁיךְ עֵינֵי הַנֶּפֶשׁ מֵרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹהִים כְּמוֹ הָאָבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, שֶׁרָאוּ עוֹלָמָם בְּחַיֵּיהֶם.
ט אייר יב אייר וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אָסָף בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעַד כָּל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגּוֹלָה: ״וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ, וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״. כְּלוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כִּבְהֵמָה בִּהְיוֹתִי עִמְּךָ, וְלֹא אֵדַע וְלֹא אַרְגִּישׁ בְּנַפְשִׁי יִחוּד זֶה – שֶׁתִּפּוֹל עָלֶיהָ אֵימָתָה וָפַחַד תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אַהֲבָה רַבָּה בְּתַּעֲנוּגִים אוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, כְּמִדַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ חוּמְרָם; וְכַנּוֹדָע, שֶׁדַּעַת הוּא לְשׁוֹן הַרְגָּשָׁה בַּנֶּפֶשׁ, וְהוּא כּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה – אַף־עַל־פִּי־כֵן, ״אֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״, כִּי אֵין הַחוֹמֶר מוֹנֵעַ יִחוּד הַנֶּפֶשׁ בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״גַּם חוֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ״.
וּבָזֶה יוּבַן חוֹמֶר עוֹנֶשׁ אִיסּוּר מְלָאכָה בְּשַׁבָּתוֹת וְחָמֵץ בַּפֶּסַח הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁאַף בְּנֶפֶשׁ בּוּר וְעַם הָאָרֶץ גָּמוּר, מֵאִיר אוֹר קְדוּשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְנִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ בְּכָרֵת וּסְקִילָה עַל חִילּוּל קְדוּשָּׁה זוֹ.
וְגַם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ אוֹ טִלְטוּל מוּקְצֶה – פּוֹגֵם בַּקְּדוּשָּׁה שֶׁעַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ בִּקְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק, כִּי תּוֹרָה אַחַת לְכוּלָּנוּ.
[וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״בְּהֵמוֹת״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְרַמֵּז – כִּי לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ גַּם בְּחִינַת דַּעַת הָעֶלְיוֹן, הַכּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, נִדְמֶה כִּבְהֵמוֹת וַעֲשִׂיָּיה גוּפָנִית לְגַבֵּי אוֹר־אֵין־סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״, וְנִקְרָא ״בְּהֵמָה רַבָּה״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהוּא שֵׁם ״בַּ״ן״ בְּגִימַטְרִיָּא ״בְּהֵמָ״ה״ שֶׁלִּפְנֵי הָאֲצִילוּת]: