שער היחוד והאמונה

פרק יב

ט תמוז ה תמוז רַק שֶׁהַבְּרוּאִים מִתְחַלְּקִים לְמִינֵיהֶם בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, עַל יְדֵי שִׁינּוּיֵי הַצֵּירוּפִים וְחִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי כָּל אוֹת, הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיוּחָד פְּרָטִי, וּכְשֶׁנִּצְטָרְפוּ אוֹתִיּוֹת הַרְבֵּה – לִהְיוֹת תֵּיבָה, אֲזַי, מִלְּבַד רִיבּוּי מִינֵי כֹּחוֹת וְחַיּוּת הַנִּמְשָׁכִים כְּפִי מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתֵּיבָה, עוֹד זֹאת הָעוֹלָה עַל כּוּלָּנָה – הַמְשָׁכַת כֹּחַ עֶלְיוֹן וְחַיּוּת כְּלָלִית הַכּוֹלֶלֶת וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַכֹּחוֹת וְהַחַיּוּת פְּרָטִיּוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וְעוֹלָה עַל גַּבֵּיהֶן, וְהִיא מְחַבַּרְתָּן וּמְצָרַפְתָּן יַחַד, לְהַשְׁפִּיעַ כֹּחַ וְחַיּוּת לָעוֹלָם הַנִּבְרָא בְּתֵיבָה זוֹ, לִכְלָלוֹ וְלִפְרָטָיו.

הגהה
וּלְפִי שֶׁכָּל אוֹת וָאוֹת מִכ״ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיוּחָד פְּרָטִי שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ בְּאוֹת אֲחֶרֶת, לְכָךְ גַּם תְּמוּנָתָן בִּכְתָב – כָּל אוֹת הִיא בִּתְמוּנָה מְיוּחֶדֶת פְּרָטִית, הַמּוֹרָה ﬠַל צִיּוּר הַהַמְשָׁכָה וְהִתְגַּלּוּת הָאוֹר וְהַחַיּוּת וְהַכֹּחַ הַנִּגְלֶה וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹת זוֹ, אֵיךְ הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וְכוּ׳:

כְּגוֹן דֶּרֶךְ מָשָׁל, בְּתֵיבוֹת שֶׁבְּמַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ׳״, שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן ז׳ רְקִיעִים וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר בָּהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״שְׁחָקִים, שֶׁבּוֹ רֵחַיִים עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים וְכוּ׳, זְבוּל, שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ וְכוּ׳, מָכוֹן, שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוּ׳״, שֶׁכְּלָלוּת הָרְקִיעִים נִבְרְאוּ וְחַיִּים וְקַיָּימִים בִּכְלָלוּת תֵּיבוֹת אֵלּוּ, שֶׁבְּמַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ וְכוּ׳״, וּפְרָטֵי הַבְּרוּאִים שֶׁבְּז׳ רְקִיעִים – נִבְרָא כָּל פְּרָט מֵהֶם וְחַי וְקַיָּים מֵאֵיזֶה צֵירוּף אוֹתִיּוֹת מִתֵּיבוֹת אֵלּוּ, אוֹ חִילּוּפֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן, שֶׁהֵן כְּפִי בְּחִינַת חַיּוּת הַנִּבְרָא הַפְּרָטִי הַהוּא.

כִּי כָּל שִׁינּוּי צֵירוּף, הוּא הַרְכָּבַת וַאֲרִיגַת הַכּוֹחוֹת וְהַחַיּוּת בְּשִׁינּוּי, שֶׁכָּל אוֹת הַקּוֹדֶמֶת בְּצֵירוּף – הִיא הַגּוֹבֶרֶת וְהִיא הָעִיקָּר בִּבְרִיאָה זוֹ, וְהַשְּׁאָר – טְפֵילוֹת אֵלֶיהָ וְנִכְלָלוֹת בְּאוֹרָהּ, וְעַל יְדֵי זֶה נִבְרֵאת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְכֵן בְּחִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת אוֹ תְּמוּרוֹתֵיהֶן, נִבְרָאוֹת בְּרִיאוֹת חֲדָשׁוֹת פְּחוּתֵי הַמַּעֲלָה בְּעֵרֶךְ הַנִּבְרָאִים מֵהָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן.

י תמוז ו תמוז כִּי הֵן דֶּרֶךְ מָשָׁל, דּוּגְמַת אוֹר הַמֵּאִיר בַּלַּיְלָה בָּאָרֶץ מִן הַיָּרֵחַ, וְאוֹר הַיָּרֵחַ הוּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְנִמְצָא – אוֹר שֶׁעַל הָאָרֶץ הוּא אוֹר הָאוֹר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

וְכָכָה מַמָּשׁ דֶּרֶךְ מָשָׁל, הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּמַּאֲמָרוֹת, הֵן כְּלָלוּת הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת וְהָאוֹר וְהַכֹּחַ מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרוֹא הָעוֹלָמוֹת מֵאַיִן לְיֵשׁ, וּלְהַחֲיוֹתָן וּלְקַיְּימָן כָּל זְמַן מֶשֶׁךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ.

וּמִכְּלָלוּת הַמְשָׁכָה וְהֶאָרָה גְדוֹלָה הַזּוֹ, הֵאִיר ה׳ וְהִמְשִׁיךְ מִמֶּנָּה תּוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָהּ, וַעֲנָפֶיהָ, שֶׁהֵן תּוֹלְדוֹת וְהַמְשָׁכַת הָאוֹר מֵהָאוֹתִיּוֹת, וְהֵן הֵן חִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת וּתְמוּרוֹתֵיהֶן, וּבָרָא בָהֶן בְּרוּאִים פְּרָטִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם. וְכֵן הֵאִיר ה׳ עוֹד, וְהִמְשִׁיךְ וְהוֹרִיד הֶאָרָה דְהֶאָרָה דְהֶאָרָה מֵהֶאָרוֹת הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן הִמְשִׁיךְ עוֹד, וְהוֹרִיד עַד לְמַטָּה מַּטָּה בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, עַד שֶׁנִּבְרָא הַדּוֹמֵם מַמָּשׁ כַּאֲבָנִים וְעָפָר, וּשְׁמוֹתֵיהֶן ״אֶבֶן״ וְ״עָפָר״ הֵם חִילּוּפִים דְּחִילּוּפִים כוּ׳ וּתְמוּרוֹת דִּתְמוּרוֹת כוּ׳, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

נִשְׁלַם חֵלֶק שֵׁנִי בְּעֶזְרַת ה׳ יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה